- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בר"ע 59534-03-14
|
בר"ע בית דין ארצי לעבודה |
59534-03-14
14.4.2014 |
|
בפני : לאה גליקסמן |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: זינאידה כהן |
: 1. קונדיטוריה רינת 2. אמנון לוי |
| החלטה | |
השופטת לאה גליקסמן
- לפניי בקשת רשות ערעור על החלטות בית הדין האזורי בתל אביב מיום 13.3.2014 (השופטת שרה מאירי ונציגי הציבור מר מרדכי כהן ומר יגאל סעדיה; ס"ע 10427-02-12), במסגרתן הורה בית הדין האזורי על הוצאת "תמליל" שיחה שצורף כנספח לתצהיר המבקשת, ודחה את בקשתה של המבקשת להגיש כראייה הקלטה ותמליל הקלטה במהלך חקירתו הנגדית של המשיב 2.
הרקע לבקשה:
- בבית הדין האזורי מתבררת תביעתה של המבקשת כנגד המשיבים במסגרתה טענה כי פוטרה שלא כדין בשל הריונה, ובשל כך תבעה סעדים שונים.
- מכתבי הטענות והעדויות של הצדדים עולה כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לנסיבות סיום עבודתה של המבקשת.
- המבקשת הגישה תצהיר עדות ראשית. בתצהירה, העידה על שיחה שהתקיימה בינה לבין המשיב 2 ביום 19.10.2010 וצירפה לתצהירה מסמך שהוא על פי הנטען "תמליל השיחה בעברית וברוסית" כנספח 2. המסמך הוא מסמך בכתב יד, ומעיון בו עולה כי מדובר ברישומים, בנוגע למספר שיחות שהתקיימו בין 18.10.2010 עד 21.10.2010; על פני הדברים, הרישום הראשון אינו תמלול של שיחה; תרשומת אחת היא של שיחה בין המבקשת לבין עובדת בשם לובה ולא רק בין המבקשת לבין משיב 2.
- ביום 13.3.2014 התקיים דיון הוכחות בתיק. מהלכו של הדיון, ככל הנוגע לענייננו, היה כמפורט להלן:
5.1. בתחילת הדיון טען ב"כ המשיבים כי הוא מתנגד לצירופו של המסמך המכונה תמליל, שכן המסמך אינו מהווה תמליל כמשמעותו בדיני ראיות. לא הוגש תצהיר של עורך התמליל ולא הועברה הקלטה למשיבים או לבית הדין. ב"כ המבקשת טען, בין היתר, כי המבקשת העידה כי זאת שיחה שהתנהלה בינה לבין המשיב 2, זאת התרשומת שהיא עשתה להקלטה, ובמהלך חקירת המשיב 2 יתברר אם אכן מדובר בו.
5.2. בהחלטה ראשונה במהלך הדיון קיבל בית הדין האזורי את בקשת המשיבים וקבע כי "אין מדובר בכלל בדבר שהוא פשוט משלא הוגשה הקלטה ומשאין איזשהי התייחסות גם בתצהיר התובעת לעניין זה, ברי כי לא ניתן להגיש סתם כך תרשומת שנעשתה. אין מקום "לברר" עניין זה בחקירת הנתבע שכן חסרים אנו טיעוני עובדה רלוונטיים ואסמכתא רלוונטית בעדות התובעת עצמה". (להלן - ההחלטה הראשונה).
5.3. בהמשך דיון ההוכחות ולאור עדות המשיב 2, ביקש ב"כ המבקשת להציג למשיב 2 הקלטה במסגרתה אומר המשיב 2 את הדברים שנטענו בתצהיר שהגישה המבקשת, ולהפריך באמצעות ההקלטה את עדותו. ב"כ המבקשת טען כי העד משקר בעדותו בבית הדין; עניינו של התיק הוא בשאלה האם המשיבים פיטרו את המבקשת בגלל שהייתה בהיריון, והמשיב 2 מאשר זאת בשיחה שהוקלטה; לכן, בנסיבות אלה לאמת יש חשיבות דרמטית, ואם יש תקלה פרוצדוראלית, אזי תמיד יעדיף בית המשפט את השגת המטרה העיקרית של עשיית משפט וצדק על פני המגמה של לשמור על כללי פרוצדורה בקפדנות. בעניין זה הפנה ב"כ המבקשת לפסק דינו של בית הדין הארצי בענין סולתם [דב"ע נב/155 - 9]; יש חשיבות מרכזית בתיק להבין מהי האמת, ויש חשיבות שבית הדין יוכל להתרשם באוזניו מכך שהעד משקר.
ב"כ המשיבים התנגד לבקשה וטען כי אין מקום להגיש ראיות שלא בדרך המקובלת. בית הדין כבר נתן את החלטתו בתחילת הדיון, וככל שההחלטה לא הייתה מקובלת על ב"כ המבקשת, היה עליו לבקש לפעול בהתאם לקבוע בתקנות. אי אפשר לנסות ולהכניס ראייה ב"דלת האחורית" אחרי שהוצאה מהתצהיר. אין מקום לניסיון להפתיע את העד מבלי שהראייה הוגשה כדבעי ונתמכה בתצהיר כמתחייב.
5.4. בהחלטה נוספת במהלך הדיון דחה בית הדין האזורי את בקשת המבקשת וקבע, בין היתר:
"... אין מדובר כלל וכלל בעניין שהוא טכני או זניח. עסקינן בעניין מהותי ביותר, כך על פי הלכת בית המשפט העליון וכך אף על פי הלכת בית הדין הארצי.
בפנינו אין איזשהי אמירה של התובעת באשר לעצם ההקלטה וכל שהוגש זה תרשומת שערכה התובעת עצמה ברוסית ובעברית כשאף אין בתצהיר איזשהי אמירה מהותית ונחוצה באשר להקלטה ולו אף לתמליל עצמו מול ההקלטה.
בהתאם, ברור שאין מקום לא לתמליל, ודאי לא להקלטה שמעולם לא הוגשה (בענווה נאמר, פחות חשוב שלא הוגשה לבית הדין) העיקר לנתבע לא הוגש מעולם.
כך ראוי להזכיר שבמהות התביעה עולה השאלה אם מתי ולמה פוטרה התובעת, עניין שהוא מהותי בראיותיה. משנקבע בראשית הדיון כי "התמליל" כביכול שהוגש אינו בפנינו, ממילא, לא נחקרה כלל התובעת בעניינו וממילא אין מקום עתה להגשתו, לא כתמליל ואף לא ההקלטה הנטענת.
....
ככל שהיה מבקש ב"כ התובעת כי הראייה תיבחן בכל זאת וככל שהיה מבקש לעצור הדיון ולהגיש בקשת רשות ערעור על החלטתנו ברישא הדיון - יכול שהיה לכך איזשהי חשיבות שהרי אז היה מתאפשר לשקול העניין ואף היה מתאפשר לב"כ הנתבע לבחון את הראיות לאחר החלטה שהיה מקבל בית הדין הארצי.
משהחלטת בית הדין ברישא הדיון הייתה ברורה מאוד, משאף אמש לא נתבקש היה, ולו למצער, להגיש הקלטה כלשהי - זו הסיבה שביקשנו כי הנתבע יצא לאחר שב"כ התובעת הבהיר לעד שעוד מעט ישמיע לו דבר מה.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
